Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
עַכְרָן °, ש"ז,— אדם עָכוּר: והמתעטש מלמטה סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא עכרן1[פרש ר' יונה: עכור במעיו. וב(גמר' ברכ' כד:), הגרסה: מכוער.] (אלפסי, ברכ' עו).— ובמשמ' רשע: רב שקה שהמיר ולקח לו אשה תמרורית שהמירה גם היא ולקחה בגיותן וקדשה בדיניהם וילדה בת ממנו וכו' שגדלה ביניהן והשיאה אותה לעכרן מומר גם הוא והולידו בן ערל ומים הזדונים עברו על ראשו ונתגדל ביניהם מפתם אכל ומכוסם שתה (רמ"א, שו"ת סב).