עִטְרָן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

עִטְרָן

עִטְרָן *, ש"ז — מי שרף של עץ כעין שמן שריחו רע ומשמש למאור: אין מדליקין בעטרן1[פרשו בגמרא (שבת כ:) פסולתא דזיפתא, ופרש רש"י, וז"ל: לאחר שיוצא הזפת מן העץ זב ממנו על ידי האור פסולת צלול כשמן והוא עיטרן, ע"כ.] מפני כבוד השבת (רבי ישמעאל, שבת ב ב). פלפלת כל שהוא ועטרן2[פרש הרמב"ם, וז"ל: עטרן ידוע ובלשון ערב' קטראן, ועי' פרינקל (Aram.Fremdw.150;291).] כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן (שם ט ו). מדליקין בשמן דגים ובעיטרן (תוספת' שם ב ד). הלא אין דרכן של ערביים להיות נושאים אלא עורות ריח רע ועיטרן (ר' טרפון, שם ברכ' ד יד). — ובסהמ"א: שלושה טיפין של פסולת זפת והוא העיטרן (ערוך ערך כפר).

Ben-Yehuda Abbreviations