עִגּוּן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

עִגּוּן

עִגּוּן *, ש"ז, מ"ר עִגּוּנִים, עיגונין, —  א) כמו עוֹגִין: עוגין תני רבי הייא אלו עיגונין1[כך הגרסה בכ"י וברי"ף ובילקוט יחזק' שסז, וכן משמע מפרוש רשב"ם: והערוך גורס עגינין, ובדפ' עוגינין; ועי' ד"ס הערה (ג), ולהלן ערך עוגין.] שלה (ב"ב עג.). —  ובסהמ"א: אבל וכשוכב בראש חבל נגזר מן והורידם בחבל והוא דבר עשוי מחבלים צף על פני המים בים כשמעגנין את הספינות ובו ידוע מקום העגון (ריב"ג, השרש', חבל). על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה רמז להרים ולגבעות שהם להכביד הארץ כמו האדנים והעגונין והם סבת עמידתה (מעין גנים לאיוב לח ו). ולוחות הברזל נקראים עגון או זיון (אנקער ארמאטור) (יאוועל, למודי הטבע, קטו:). אחר כי נסענו ארבעים שעות מיפו הנה השלכנו העגון במים (גוטלובר, ממצרים של פרנקל 6). —  ב) °שה"פ עִגֵן, עשית אשה לעגונה, מצב העגונה: ולאשה עבריה עוד נגע אחד העגון הכל יכול וכוללם יחד (יל"ג, קוצו של יוד ה, 28). —  ג) וכמו עִגּוּם, ואמר הפיטן: רקיקי מצות עושין זכר לעגון2[שאכלו לחם עוני (אור זרוע, הלכ פסח' רנו).] ולשמן צריך לשמרן מחמוץ כהגון (ר' יוסף בר זרח, אלהי הרוחות, יוצ' שה"ג). —  ומ"ר עגּוּנִים: והיה דווה בדאבונים ומתעגן בעיגונים וחינן בחינונים פני שוכן מעונים (יוחס' לאחימעץ, ניבויאר ב, 131).

Ben-Yehuda Abbreviations