Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
עֳפִי 1[כך בארמ' (דני' ד ט) ובסור'.], ש"ז, מ"ר עֳפָאִים2[כמו חלאים, צבאים וכדומ'.] – הענפים או העלים המכסים את האילן, Laub; feuillée, feuillage; leafage, foliage: עליהם עוף השמים ישכון מבין עֳפָאִים3[על הנקוד ע"י מ"ש, גם גינצבורג.] יתנו קול (תהל' קד יב). – ואמר בן סירא: וישים קנו בעופיה ובענפיה יתלונן (ב"ס גני' יד כו). – ואמר המשורר: ויורידני משם אל גנת אגוזים ובה כל עץ פרי וכל ארזים עליהם העופות ישכונו מבין עפאים קולם יתנו (ראב"ע, חי בן מקיץ). אשבר מתלעותיה ואכרות עופיה להראות העמים והשרים את דופיה (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוס' יו).