Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
עֲטִי *, ש"ז, — עצה ומזמה, Aufhetzung; instigation: ארבעה מתו בעטיו2[פרש רש"י בעטיו כמו עטא וטעם (דני' ב יד), וכן רגמ"ה (ב"ב יז.). והערוך מביא גם פרוש מלשון עֵט: קולמוסו שנכתב בו חמות, ע"כ. ואחרים פרשו כמו חטא, וזה רחוק.] של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד (שבת נה:). — ובסהמ"א: אבל הצדיקים הגמורים אשר אין להם שום עון וחטא כי אם חטא עטיו של נחש הקדמוני עליהם נאמר ואני תמיד עמך (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 93). הנה הוא (האדם) מכח רע בחירתו ההווה מעטיו של נחש הקדמוני עלתה לו לעבור את חוקו ולהשחית את דרכו עד שנפסד המין בכללו (ר"י ערמאה, חזות קשה א).