עֲבוֹט — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

עֲבוֹט

עֲבוֹט 1[עי' שרש עבט.], ש"ז, כנ' עֲבֹטוֹ —  א) מַשְׁכּוֹן, Pfand; gage; pledge: כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עֲבֹטוֹ בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את הָעֲבוֹט החוצה ואם איש עני הוא לא תשכב בַּעֲבֹטוֹ השב תשיב לו את הָעֲבוֹט כבוא השמש ושכב בשלמתו (דבר' כד י-יג). — ובמדר': שלא תשכב ועבוטו עמך (ספרי דבר' רעז). —  ובסהמ"א:  שנאמר לא תשכב בעבוטו ולא תשכב ועבוטו אצלך זו כסות לילה (רמב"ם, מלוה ולוה ג ה). —  ב) כמו עָבִיט א), סל:  הלוקח עבוט2[כך בהוצ' צוק"מ, ובדפו' עביט.] ענבים מן הגוי ומצא תחתיו גומיות אסור (תוספת' ע"ז ז [ח] ה). — ג) מ"ר עֲבוֹטוֹת, כמו עָבִיט ב), אוכף, כר: לשליח של מלך שהלך לגבות (את העיר) [בעיר] משגבה אותה מצאו עירוני אחד בדרך (לסטים) קיפחו ונטל את כליו ואת המוגבה שהיתה בידו לאחר ימים בא לאותו עירוני דין לפני השלטון בא לשכור לו אדם שילמד עליו זכות א"ל הגביי מה אתה עושה כאן א"ל יש לי דין ואני מבקש לשכור לי אדם שילמד עלי זכות א"ל תן לי [אותו הזהב ואותן הכלים] אותן עבוטות שנטלת ממני ואני אלמד עליך זכות א"ל כן אעשה הלך ונתן לו אותו זהב ואתן עבוטות מקצת והלך לו וכו' (תנחו' אמור כו, בובר).

Ben-Yehuda Abbreviations