Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סוּסְיָא * 1[צורה ארמית. עי' הערה לראש ערך סוס.], סוסיה, ש"נ, מ"ר, סוּסְיוֹת, — כמו סוּסָה: בן סוסיא ובן חמורה כאחד אסורין זה עם זה וחכ' אומ' כל הפרדות כולן מין אחד הן (תוספת' כלא' ה ה). וירכב על כרוב ויעף ונדמה להן הכרוב בדמות סוסיה נקבה (שה"ש א ט, הוצ' גרינהוט). מהו דמיתיך רעיתי שנדמו גלי הים לסוסיות נקבות ומצרים הרשעים לסוסים זכרים ומזוהמים והיו רצים אחריהם עד שנשתקעו בים (מד"ר שמות כג). — ובסהמ"א: הרמכים הן הסוסיות וכן בלשון ישמעאל שרוב מתכונתה כדרך לשון הקדש (ראב"ע, אסת' ח י). וצורתה (של המזל אשה) צורת סוסיה (הוא, ראש' חכמ'). היו לו לענה שם במדבר חמורים רבים תובעים אתונות והרביעם עם הסוסיות (רמב"ן, בראש' לו כה). ורוב הסוסיות מתעברות לב' שנים (אבי הרלב"ג, שעה"ש ד א). פרד בעל חי שנולד מסוסיה ומחמור (מלון צמח דוד, עבריות, קמז:). לשר אחד היה סוסיה אשר ימלט בה מפני אויביו ג' ימים וג' לילות רצופים בלי אכילה ושתיה (ש' בלוך, שבי"ע ג, ערב).