Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סוּג II ת"ז, סוּג לֵב, מי שנסוג לבו מאחרי פלוני, שבגד בו: מדרכיו ישבע סוּג 1[ראב"ע מפרש סוג פעול ע"מ מול וענינו סור, ע"כ. וכן רד"ק מי שלבו נסוג מהדרך הישרה, ע"כ. ור"י נחמיאש מפרש כמו פעול אבל מלשון סיג, מעורב עם סיגים כסף. ולדעת בארט (Nominalb. 124 c) הוא בינ' פועל.] לב ומעליו איש טוב (משלי יד יד). — ואמר המליץ: ואל תבטח בסוגי לב ורקים ושואלים על שלומך בשוקים (רב האי, מוס' השכל, לקו"ק, הוצ' אחיאסף). — ולנק', סוּגָה: ונפשו הענוגה נוגה ונשמות הנסוכה סוגה ושרידיו עיפים ונרפים (ר"י חריזי, תחכמ' יד). נפש נקיה מהדר תבל לא נטמאה מחטא ולא סוגה (הוא, הענק רה). חפץ אמור סורה ואמר סוגה חשתי אלי סוגה כמו שושנה (עטרת צבי לכבוד גרץ 116). — סוּג לשון: טוב לב פנים מאירות וסוג לשון חורש און (ב"ז, ב"ס יג כט).