סוּגַר — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

סוּגַר

סוּגַר ש"ז, — כְּלוּב לסגור בו חיה1[כך דעת כל החדשים. וכן בוולג' in caveam והפש' בנמרתא. וכן באשור' שִׁגַרֻ. וי"ת בקולרין, צוארון של ברזל עם שלשלת תלויה בו. וכן המפרשים העברים וזה במשמ' השם בתלמוד. ואמר ריב"ג בשרשיו: ופירש רבנו האיי ז"ל סאגור ساجور בלשון ערבי, ע"כ. אולם כבר הראה פרינקל (Fremdw. 114) שהשם הערבי הוא שאול מהסור' סוגָרָא, שפירושו כמו התלמודי סוגר]., Käfig; cage: ויתנהו בַסּוּגַר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות (יחזק' יט ט). — ובתלמוד במשמ' קולר: כלב יוצא בסוגר שלו (רבי לייא רב יהודה בשם שמעון בר חייא, ירוש' שבת ה ב). אילמא בחיה גדולה מי סגי לה סוגר ואלא בחיה קטנה (שבת כא:). — ובסהמ"א: שיר לסוס ואפסר לגמל וחטם לנאקה וסוגר לכלב (רמב"ם, שבת כ ח). — ואמר הפיטן: הלוחות יצאוני וגם השמיד התמיד ומעצתו כלאני ולכד צר עיר מבצר ובסוגר הביאוני (סליח' י"ז תמוז, סדר רב עמרם השלם ב, רטז:). ירצה בריח ניחוחים ירודים בסוגר בחחים כשושנה בין החוחים (אנעים חדושי שירים, יוצ' א' פסח, מחז' איטל' א קג:). — ואמר המליץ: והבאים לעבדהו בסוגר עלי צואר חשבוהו ענקים (רמב"ע, תרשיש א רסב). חכמה לסכל סוגר לידיו וסד לרגליו ולחכם חלי פז לראשו ואצעדה לזרועו (ב"ז, ב"ס כא כא).

Ben-Yehuda Abbreviations