סָרוּחַ I — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

סָרוּחַ I

סָרוּחַ I ש"ז, מ"ר סמ' סְרוּחי, — א) מי שלובש צניף וכדומ' שהוא ארוך ונסרח עליו: חגורי אזור במתניהם סְרוּחֵי1שב אל אנשי בפסוק הקֹדם, והוא מקביל לחגורי, וכמו שפרש רד"ק בלשון שני, וז"ל: או כי הם סרוחים מצד הצניפים הטבולים שהם סרוחים על דרך כאלה נובלת עליה שהיא נקראת נובלת מצד עליה שהם נובלים וכן קרועי בגדים מגלחי זקן והדומים להם, ע"כ. וכן משמע מפרוש רש"י שפרש יתירי כובעים גדולים, ע"כ. ור"א מבלגנצי: קושרים כעין רדידים בראשם ומשלשלין ומפשילין ראשי הרדיד לאחוריהם והוא הסרח, ע"כ. וזו גם כונת ת"י: מחתין קולסין ברישיהון, ע"כ. טבולים בראשיהם (יחזק' כג יה). — ב) *בעל מום, שאחד מאבריו יתר ונסרח: והבאים זכר ונקבה א"ר אסי פרט לסרוחין2בפרוש המיֻחס לרש"י מפרש מיותרי אבר. ומבאר בעל עץ יוסף שיש להם אבר יתר או אבר גדול מחבירו, ע"כ. ובעל מ"כ מפרש שנסרחו בזכרות או בנקבות. ויש מפרשים כמו קטועים וחתוכים, מן ג. סרח. וכן באמת בס"א לסרוסים. ולמחוסרי אברים שפסולים לקרבן בני נח (מד"ר בראש' לב). — *ש"ת, אזנים סְרוּחוֹת: חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה פיו פתוח ורירו נוטף ואזניו סרוחות וזנבו מונח לו על ירכותיו (יומ' פג:). — ואמר המשורר: מלא (הכה"ג) מאור נצץ כאור שמש זרוח עולה לבית מקדשו ועליו הוד סרוח (ר"י הלוי, אשרי עין).

Ben-Yehuda Abbreviations