Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סָרָה 1אולי מן סוּר הבאיש, דברים מבאישים. [והנכון שהוא מן סור, סורר, והכונה כמו פשע ומרד.], ש"נ, — דבר רע, מכוער, מְגֻנֶּה Unziemliches, Hässliches; inconvenance, indécence; unseemly odious thing: והנביא ההוא (שהסית ללכת אחרי אלהים אחרים) או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סָרָה על יי' אלהים המוציא אתכם מארץ מצרים (דבר' יג ו). כי יקום עד חמס באיש לענות בו סָרָה ועמדו שני האנשים וכו' והנה שקר ענה באחיו (שם יט יו-יח). על מה תכו עוד תוסיפו סָרָה כל ראש לחלי וכל לבב דוי (ישע' א ה). שובו לאשר העמיקו סָרָה בני ישראל (שם לא ו). פשע וכחש ביי' וכו' דבר עשק וְסָרָה הרו והגו מלב דברי שקר (שם נט יג). השנה אתה מת כי סָרָה דברת אל יי' (ירמ' כח יו); גם שם כט לב. — ובסהמ"א: ולפי שענין הרצון אצלינו יאמר על התחדש ענין בפועל מביא אותו לפעול מה שלא פעל קודם התחדש הרצון דברו הפלוסופים סרה גדולה על השם ואמרו שאי אפשר שתהיה פעולתו ברצון (ר"י אלבו, העקרים ב ג).