Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סָרָב 3[עי' הערה לקמן], ש"ז, מ"ר סָרָבִים, —מְמָאֵן, מַמְרֶה, widerspenstig; récalcitrant; stubborn; rebellious: ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סָרָבִים4אולי כמו צבר, cactus [פרש רד"ק וז"ל: ממאנים וממרים תרגום וימאן וסירב ותרגום ממרים סרבנין וכן בית מרי עם סרבן והוא תואר בשקל חרשים גנבים, ע"כ. וכן פרש ריב"ג בשרשיו, וכן מנחם. והשיג עליו דונש, אמר וז"ל: ולא הם כי אם כמו קוצים וחוחים וסלונים וחרול' וברקני' וכו'. ועי' גם רש"י. וי"ת מסרבין ומקשין לקיבלך, וכן שאר התרגומים מעתיקים ע"י בינ' או ש"ת. ורֹב החדשים מנקדים סֹרְבִים. ועי' ערך סַלּוֹן]. וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב (יחזק' ב ו). — ואמר בן סירא: איש כושל ונוקש בכל סרב ואבד תקוה ב"ס גני' מא ב. — ואמר המשורר: וחזי כוכבים להודות סרבים ואינם קשבים וממוסר סרים וכחדו אל שדי באמרם כי יש די בארבע מוסדי אשר הם עקרים (רשב"ג, תחלת החכמה). — ומ"ר סָרָבוֹת, במשמ' קוצים מכאיבים, ובהשאלה עֹנש ופרענות: וחקיך לנגזלים שלומים ודיניך לכל גוזל סרבות1[המשקל דורש שם נקוד סְרָבוֹת.] (ר"ש הנגיד, דבריך). — וכתב סָרָבוֹת: הר"ם ז"ל מטוליטולה חשב להשיגו בין המצרים על זה בכתב סרבות לפני ר' אהרן הכהן הגדול מלוניל (Brülls Jahrbuch. IV, 8).