Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סָפַת *, פ"י, חתך, הסיר חלק מדבר ע"י חתיכה ושבירה, abschneiden, abbrechen; couper, trancher; to cut off, slice: חבית שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת לא יספות הימנה לסמוך בה כרעי המטה ולכסות בה את הכלים (תוספת' שבת טו ב). פסלין שהוא כותב עליו את הקמיע טהור ספת הימנו ועשה חוליא לתכשיט טמאה (שם כלים ב"מ א יב). מגופה שנכתתה היא ושבריה מותר לטלטלה בשבת ולא יספות1[פי' ר"ח וז"ל: פי' לא יחתוך הוא כדתנן סופת באבטיח, ע"כ. וכן פרש הערוך ועוד הוסיף: פ"א לא יחבר שני שברים לכסות, ע"כ. ורש"י פרש לפי הגהת הב"ח וז"ל: לא יתקן.] ממנה שבר לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה (שבת קכד:). — ובפרט סָפַת את האבטיח, חתך אותו כדי לאכֹל ממנו: מגרגר באשכול ופורט ברמון וסופת באבטיח (ר"ע, מעשר' ג ט). האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי בורר ואוכל וכו' באבטיח שאבור לי סופת2[ס"א כופף, וכן בר"ש, ובמדב"מ: סופף.] ואוכל (שם ב ו). תני בשם רבי יוסי אבטיח שספת בו אפילו כל שהוא קנייו (ירוש' שם ב ה). — ובכלל הכין והכשיר דבר לאכילה, סָפַת צואה3[ואולי זה שרש אחר, כמו ספא, ספי, עי' קרויס, ארכיאולוג' 489 I.]: ספת4[פי' רש"י האכילה. ובתוספ' אמרו וז"ל: לשון מי ספו לך מאליה בריש פסח' (ג:) ולשון ספת קשה שהיה לומר ספה, ועוד דבלשון משנה לא מצינו אכילה בלשון ספייה לכך נראה לפרש ליכלכה בצואה לשון טיבול כמו לא יספות במלח ויאכל דפרק הפועלים (ב"מ פט:), ע"כ.] לה צואה או שנסך לפניה עביט של מימי רגלים חייב (ע"ז נ:). — ובכלל סָפַת במלח, טבל אותו כדי שיהיה נאה לאכילה: הזית שפצעו בידים טמאות לא הוכשר לסופתו במלח ולא הוכשר לידע אם יש בו שמן לא הוכשר (תוספת' טהר' י יא). המפצע בזיתים בידים מסואבות הוכשר לסופתן במלח לא הוכשר (שבת קמה.). פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים וכו' ולא יספות במלח ויאכל (ב"מ פט:). שכרו למסוק וכו' הרי זה אוכל ופטור שהתורה זיכתה להן קצץ אחת אחת יאכל שתים שתים לא יאכל וסופת במלח5[בערוך פרש מטבל ומחבר במלח, ע"כ.] ויאכל (שם). קצץ בין ספת ובין לא ספת אחת אחת אוכל שתים שתים לא יאכל (רבא, שם). — ובסהמ"א: לא קצץ אלא היה אוכל (זיתים) כדין תורה מצרף ואוכל כמה שירצה והוא שלא יספות במלח אבל אם ספת במלח אחת אחת מותר (רמב"ם, מעשר' ה יא).
— הִפע', °הִסְפִּית, תַּסְפִּית, — תקן והכשיר, הִסְפִּית תחנון שיתקבל ברצון, ואמר הפיטן: הוריני יי' דרך חוקיך ותספית תחנוני למען שמך יי' (Elbogen, Stud. 156).