סַתָּת — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

סַתָּת

סַתָּת *, ש"ז, מ"ר סַתָּתִּים, סתתין, — מי שחֹצב ומסתת את האבנים, Steinmetz; tailleur de pierres; stonecutter: ישיבת הסתת טמאה מדרס (כלים כב ח). יד מקבת של סתתין ששה (שם כט ז). אמרו עליו על פנחס איש חבתא שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו עליו גזברין ואמרכלין ומצאוהו כשהוא חוצב ומלאו עליו את המחצב דנרי זהב אמ' ר' חנניא כן גמליאל לא הסתת2[נ"א סתת.] היה והלא חתנינו היה אלא מצאוהו כשהוא חורש (תוספת' יוה"כ א ו). מעשה בפנחס הסתת שמינוהו כ"ג ויצאו אחיו הכהנים וראוהו חוצב באבנים (מד"ר ויקר' כו). כל כלי הסתת 3[כך בדפו' ובפרוש רה"ג, כלים כא ב, ובערוך ערך ער, ובהוצ' צוק"מ: השתת.] טמאין והערעין4[אצל רה"ג ובערוך שם והערערין, ועי' קוהוט; קרויס (ארכיאול' I, 283).] עמהן (תוספת' כלים ב"מ ד ו). לסתת שהיה מסתת בהרים (ר"ש בן אלעזר, אדר"נ ו). נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין5[בגני' מצרים 128 הגרסה: לקצבים, שהוא כנראה טעות במקום החצבים.] ולסתתין עד שלא תינתן האבן על גבי הדימוס (ירוש' שקל' ד א). החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב (ב"מ קיח:). ומה סופו של ארז זה באין עליו סתתין ומסתתין בו ומסככין בו בתים (כלה רבת' ז).

Ben-Yehuda Abbreviations