Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סִתּוּת *, סיתות, ש"ז, — שה"פ מן סִתֵּת: צא חצי טפח לסיתות מיכן וחצי טפח לסיתות מכאן (ר' יוסי, ירוש' שביע' ג ה). סיתותן של אבנים היא גמר מלאכתן (רב, שם שבת ט א). החוצב צלם לע"ז אע"ג דאת אמר אין קרקע נאסר מתרין בו על כל סיתות וסיתות לכשיתלש לוקה (רשב"ל, שם ע"ז ד ד). — ובסהמ"א: ענין הכל סתות וכריתה וחפירה ובקוע וחריתה (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, חצב). — *ובמשמ' חתיכה של אבן הנֹפלת מן הַסִּתּוּת: מסרה הסתת (את האבן) לסבל והוזק בין בסיתות1[בתוספת' צוק"מ (ב"מ יא ה) הגרסה בסיתית, ובדפו'" בסיתת.] בין באבן הסתת חייב הסתת לסבל והוזק בסיתות הסתת חייב (ירוש' ב"מ י ז).