Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סִרְחָה *, סרחא, ש"נ1[או ש"ז בצורה ארמית.], — ריח רע, כמו סִרְחוֹן: ואין עושין בה (בירושלם) גנות ופרדסין משום סרחא2[בר"ש הגרסא: סרחון.] (ב"ק פב:). — ובסהמ"א: רבא התיר לו לרב אחא בר אדא לישון בכילה בסוכה משום סרחה דגודגסא3[עי' סוכה כו. ושם הגרסא בארמית סירחא דגרגישתא.] (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 25). ואפי' אינו מצטער אלא משום בקי או משום סרחא וכיוצא בה פטור (ר"ח, סוכ' כו.).