Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סִעוּט °, ש"ז, שה"פ מן סִעֵט — תכשיר של רפואה שזֹרקים אל תוך האף1[בערב' שַׂעוּט سعوط]., sternatorius2תרג' ד"ר מזיא.: וכמו מיני ההטפות הנקראות סעוט והם גשמים רטובים יטפו באף וכו' ואחר יוטפו באפו ההטפות הנקראות סעוט וראוי שישאף כל מה שיושם באף (קאנון ג ה א ב). ויש הנה הטפות הנקראות סעוט נכתבות ברקוח מועילות מאד (שם ב). ואחר כך תעשה סעוט3[אולי כאן במשמ' מאוס ובזיון, כמו בסורית. עי' Payne Smith, Thes. 2684.] במה שיאות אל הזמן אשר אתה בו כי תועלת הסעוט וזה מפתח אטמי המוח (ספ' סוד הסודות יב, 109, מיוח' לאריסטו, תרג' אולי ר"י חריזי).