Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סִיס II *, ש"ז, מ"ר סִיסִים, סיסין, כמו ציץ, ציצית, — החוטים היוצאים מכנף האריג, Franse; frange; tassel: עשאן מן הקוצים ומן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין1[רש"י (סוכ' ט.) פירש פקעיות כדוריות של חוט. וכן ר"ת שם, והרי"ף (הלכ' ציצית סי' רסט). ועי' קרויס, ארכיאול' I, 567. כשרה (רב יהודה בשם רב, מנח' מב:). — ובסהמ"א: נימין שיש בצמר אסור לעשותן לבדן ציצית סיסין פקיעיות של שתי ושל ערב חלוקין רב ושמואל (גיאוניקה, הוצ' גינצבורג 331). ואית דמפרשי כפיקה כאבן שהנשים מתחילות לכרוך עליה את הסיסין (רגמ"ה, בכור' כב.).