Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סִינַי ש"ז, — א) שם ההר שנתנה עליו התורה לישראל — ב) *בהשאלה, חכם בקי בתורה כנתינתה מסיני, בהבדל מן עוקר הרים, חריף ומפולפל: פליגי בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף רב יוסף סיני רבה עוקר הרים (רבי יוחנן, הורי' יד.). סיני אמר הלכה כרבי יוסי (רב נחמן בר יצחק, מו"ק יב.). — ג) °שם מאכל שאוכלין בשבועות חג מתן תורה מסיני: בחג השבועות היו אופין פשטידה או פלאדין גבוהה שקראו סיני מנהגי מהרי"ל יב: ורשה; אוצר ישראל ערך אוכל 179.. — ובמשמ' זו, הר סִינַי: חרוז זה עשיתי ערב שבועות ר"ב ליק' בנימין בר"ב מרדכי מהעשירילע שנמול בחיקי שנת ואביו קרא ל"ו בנימי"ן והדרנתי לו אז כמנהג המדינה חלת דבש ובשמים נקראת הר סיני (יוסף בן יהודי זארק, ניב שפתים, כ"י. Jews' Coll, לונדון)