Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סִימָה II *, סימא, ש"נ — אוצר3[מהארמ'.], Schatz; trésor; treasure: מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל ברייה כך אין לך רשו' לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשירין (ר"ש בן יוחי, ירוש' ע"ז ב ח). עם שהוא חורש בתוך חצי שדהו שקעה פרתו ונשברה ירד להעלותה והאיר הב"ה עיניו ומצא סימא וכו' (שם הורי' ג ז). לאחד שנפלה לו ירושה במדינת הים והיה יורש עצל עמד ומכרה בדבר מועט והלך הלוקח וחפרה ומצא בה סימא ובנה בה פלטין (ר"ש בן יוחאי, פסיק' דר"כ, ויהי בשלח, בובר). — ובסהמ"א: ואם תחפץ לעמד על סימא להעלות כסף וזהב הטמונים בארץ (ספ' רזיאל המלאך ח.). — ואמר בן סירא: חיי יותר ושכר ימתקו ומשניהם מוצא סימה4[כך בגליון. ובפנים אוצר.] (ב"ס, גני' מ יח). חכמה טמונה וסימה5[כך בגליון. ובפנים אוצר מוסתר.] מסותרת מה תועלה בשניהם (שם מא יד). — מ"ר סִימוֹת, סוּמוֹת: פחד על שם כי הוא ילוך מאלפי סומות6כך בגליון. ובפנים אוצרות.] חמדה (שם יב).