Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סְמָמִית *, ש"נ, מ"ר סְמָמִיּוֹת, כמו שְׂמָמִית, — מין שרץ העוף, עכביש ארסית2[לדעת אחרים מין לטאה, עי' שממית, הערה]. giftige Spinne; araignée, venimeuse; poisonous spider: זבוב לצירעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שבלול לחזזית3[כך הגרסה בערוך ערך שבל. ובדפוס שבלון לחזיות]. סממית לעקרב (ר' נהוראי, ירוש' ברכ' ט ג). א"ר יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית ברא זבוב לצירעה יתוש לנחש ונחש לחפפית וסממית4סממית אייראניא"ה בלעז, רש"י. לעקרב וכו' ת"ר חמשה אימות הן אימת חלש על גבור וכו' אימת סממית על העקרב (שבת עז:). — ומ"ר: פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלום אמרתי לו פרנסתך במה הוא אמר לי מחלזון אמרתי לו וכי מצוי אמר לי השמים מקום [בים] שמוטל בהרים וסמומיות [מקיפות אותו ואין לך אדם שהולך לשם שאין סממיות] מכישות אותו ומת ונימק במקומו (ר' יוסי, ספרי דברי שנד). — ובסהמ"א: וילקח פתילה מן אריגת סממית הנקראת סראג של עקרב או קורי עכביש (קאנון ג ה א ד). ואסור גמור להרוג הסממית שאף שיש לחוש שיפול לתוך המאכל מ"מ מלתא דלא שכיחא הוא (חמדת הימים א טו, צד.).