Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
סְגוֹר III סְגֹר, ש"ז, — שם לכלי זין: החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי והרק חנית וּסְגֹר2[י"ת ושלוף מורניתא וטרוקיתקא וזמן לאורעות רודפי, ע"כ. וכן פרש ריב"ג בשרשיו: כלי מלחמה. אולם רש"י וראב"ע פרשו כמו צווי מן סָגַר, וגם כל שאר התרגומים העתיקים תרגמו כמו פעל. ויש מהחדשים מנקדים סָגָר וגוזרים אותו מן σάγαϱις כעין גרזן מלחמה של הסקוטים, עי' הירודוט', 715. I; או מהמצרית סָגַרְתַ. ועוד יש מגיהים חֲגֹר או עוּרָה.] לקראת רדפי (תהל' לה ב-ג). — ובסהמ"א: מכל פתנים ראש וכוס קבעת מכל חנית וסגור וכל בן קשת משחית לבחל חשק (רמח"ל, מגדל עז, ענין ד, ערי הקוסם). חרב יונית חגרו לבשו שריונם חנית לנו וסגור (מיכ"ל, הריסות טרויא 22). — ובשלש המש' יחד: לבב רעים ישמח באמרו ויקרע מלבב עוין סגורו וזה וזה ישוה עת נתן את המון הונו ופזר את סגורו וימרוק את חנית ישע בקרב קרב צריו וירק את סגורו (רמב"ע, תרשיש א רלג).