Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נָצָה II פ"ע, תִּצֶּינָה, wüstc werden; désoler; to fall in ruins, נָצְתָה העיר, חרבה, שממה: עלה אריה מסבכו ומשחית גוים יצא ממקומו לשום ארצה לשמה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מאין יושב (ירמי' ד ז).
– נִפע' נִצָּה, נִצְּתָה, – נִצְתָה הארץ, היתה שממה וחרבה: ותהי להשאות גלים נִצִּים ערים בצרות (ישע' לז כו). על מה אבדה הארץ נִצְּתָה כמדבר מבלי עבר (ירמ' ט יא). וישיתו ארצו לשמה עריו נִצְּתָה1[כך הכתיב, והקרי: נצתו מן יצת.] מבלי ישב (שם ב יה). כי נוף לשמה תהיה וְנִצְּתָה מאין יושב (שם מו יט).