Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נָכְרִיָּה ש"נ, מ"ר נָכְרִיּוֹת, — א) אשה זרה, לא מבני המשפחה: ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלא נָכְרִיּוֹת נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו (בראש', לא יד-יה). מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נָכְרִיָּה (רות ב י). — ב) לא אִשְׁתּוֹ, אשת איש אחר: להצילך מאשה זרה מִנָּכְרִיָּה אמריה החליקה (משלי ב יו). ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נָכְרִיָּה (שם ה כ). לשמרך מאשת רֵעַ1במסורה נקוד רָע. מחלקת לשון נָכְרִיָּה (שם ו כד). קח בגדו כי ערב זר ובעד נָכְרִיָּה חבלהו (שם כז יג).