נָטוּשׁ — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

נָטוּשׁ

נָטוּשׁ *, מ"ר נְטוּשִׁים, — א) ש"ז, מי שנטש מקום מושבו והלך לארץ רחוקה: שמעתי שהנטושין כשבויים (רשב"ג, תוספת' כתוב' ח ג). שבוי זה שיצא שלא לדעת וכו' נטוש זה שיצא לדעת (שמואל, ירוש' יבמ' טו ג). — ובסהמ"א: כתב הר' יהודה ברצלוני ז"ל השבוין והנטושין והרטושין והשוטין אין מחזיקין בנכסיהם רטוש מפני שאין אדם יודע אנה הוא שבוי מפני שהוא טרוד בשביו ונטוש שהוא במקום רחוק וכו' אבל נטוש שהוא במקום שיכול למחות צריך למחות (טור חו"מ קמג). וכשנראין הדברים שמתו הנטושין ב"ד נותנין ליורשיהם אע"פ שאין ראייה ברורה במיתתן אבל נטושין שאין ידוע להיכן הלכו ולא שמעו בהן אין כח להוציאן (תשו' גאו' מו"מ טז, בי"ת ד 89). — ב) ת"ז, נכסים נְטוּשִׁים, עזובים, שנטשום בעליהם: אילו הן ניכסי נטושין כל שלא שמע בהן שמתו וירד לנחלה (תוספת' כתוב' ח ג). היורד לנכסי נטושים1ופרש"י: שהנכסים נטושים. מוציאין אותו מידו ואלו הן נכסי נטושים הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין הלכו להם למדינת הים ולא שמעו בהם שמת (ב"מ לח:).

Ben-Yehuda Abbreviations