Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נֶשֶׁב II 2בארמ' וסור' נשבא. בערב' משמש הפעל נשב نشب בבנין ב' וד' גם במשמ' לכד ברשת., ש"ז, מ"ר נְשָׁבִים, נישבין, פַח, כלי לצוד בו עופות, Netz. Schlinge; Piége; trap, snare: — אין פורסין נישבין ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס (תוספת' ב"ק ח ט; משנה, שם ז ז). המוציא שתי נימין מזנב הסוס ומזנב הפרה חייב מפני שמתקינן לנישבין3כך בכ"י א"פ, הוצ' צוק"מ, וכך גם בגמ' שם דף צ:, ובספרי הדפו' לכשפים. (תוספת' שבת ט [י] א). כל שהוא מחוסר נשבים מחוסר צידה ושאינו מחוסר נשבים אינו מחוסר צידה (ר' שמואל, ירוש' שבת יג ה).