Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נֵשֶׁק ש"ז, נֶשֶׁק, נָשֶׁק, — כלי זין; Waffen; armes; weapons: והמה מביאים אישׁ מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושמלות וְנֵשֶׁק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה (מ"א י כה). ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר וְהַנָּשֶׁק (מ"ב י ב). ותבט ביום ההוא אל נֶשֶׁק בית היער (ישע' כב ח). ויצא ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בְנֶשֶׁק ומגן וצנה וכו' ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בַנֶּשֶׁק יבערו אש (יחזק' לט ט-י). יי' אלהים עז ישועתי סכותה לראשי ביום נָשֶׁק (תהל' קמ ח). יברח מנֵּשֶׁק ברזל תחלפהו קשת נחושה (איוב כ כד). יחפרו בעמק וישיש (הסוס) בכח יצא לקראת נָשֶׁק (שם לט כא). — ובתו"מ: ביום נשק זה נשקו של גוג (ירוש' יבמ' טו א). — ומ"ר נְשָׁקִים: החשקים מחשכים ובלי הנשקים שקים הפנינים צנונים והששנים קמשונים (ר"י הפניני, בחינת עולם ד). יתהלל בגבורתו וצדיק באמונתו נצב ימינו יתעל בשריונו לא יברח מנשקים לא השיב ידו מפני פחת אחד מיוחד (ספר בר ששת, תשוב' שפ"ז). — ועי' מלחמה, השייכים.