Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נִשּׁוּם °, ש"ז, — שה"פ מן נִשֵּׁם: רוע הנשום יכלל הענינים היוצאים מן הטבע בנשום אשר לא ימשך אחר מקרים בריאים אבל ימשך אחר מקרים חליים קדמו והם כמו כבד הנשימה וכו' (קאנון, ג א כ). במקומות לכלל הפסד האמונה כענין וירח יי' את ריח הנחוח שיגזור להיות לו לשי"ת כלי הנשום או יעמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וכיוצא בזה (רשב"א, פירושי אגדות, הוצ' פרלס). והנישום שלה באוש בריח הפה (ר"י קארו, תולד' יצחק קא:). והנשמה הזאת היא המתקיימ' בגוף בכח הנישום ובזמן שאין מגיע לנשמ' הזאת אויר אז נאבדת (ר"י ג'יקטיליה, גנת אגוז ב מא:).