Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נִצֹּלֶת *, ניצולת, ש"נ, — חלק גרוע מדבר שמשליכים אותו. Abgeworfenes; rebut; refuse: התחיל (עשו) מחכך בגרונו וכו' ויאמר הכי ויעקבני את ברכתי לקח ושתקתי לו והנה עתה לקח ברכתי ושתקתי לו הלא אצלת לי ברכה מן הניצולת1כך בנוסח' הספרים, ובערוך הנצולות. (ר"ל, מד"ר בראש' סז). ויצל אלהים מקנה אביכם ויתן לי כזה שהוא מציל מן הנצולת (מד"ר בראש' עד). — °ומ"ר: הנצולות2מקור הלכה זו בתוספת' תרומ' י ג, ושם הגרסה המצילות, כך גם בכ"י א"פ הוצא' צוק"מ וגם בנוסח' הדפ' ובכ"י וינה: הניצולית. והרקבניות של תרומה אסורות ואם העלו אבק מותרות (רמב"ם, תרומ' יא יג).