Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נִצָּב III ת"ז, לנק' נִצָּבָה, — מי שהבריא ממחלה קשה והתחיל לעמוד על רגליו: כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות ולא יפקד הנער (הנעדרות) לא יבקש והנשברת לא ירפא הַנִּצָּבָה1רש"י: הנצבה שיש לה כח קצת לעמוד על רגליה וצריכה סיוע לנהלה לאט. [ואולי הנצבה פירושה הנחלה כמו בערב נַצִבַ نصب היה חולה ועיף, ומקביל ל"הנשברת"]. לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל (זכרי' יא טז).