Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נִדָּח ש"ז, מ"ר נִדָּחִים, — מי שנִדַּח מארצו וכדומ': לבלתי השיב המלך את נִדְּחוֹ (ש"ב יד יג). שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נִדָּחִים נודד אל תגלי יגורו בך נִדָּחַי1בקצת ספרים נִדְּחֵי. מואב הוי סתר למו מפני שודד (ישע' יו ג-ד). — ומ"ר סמי' נִדְּחֵי, נִדְחֵי: ונשא נס לגוים ואסף נִדְחֵי2ד רפויה, כך בכל הספרים, כ"י ודפוס. ואמר ריב"ג: ואמא נדחי ישראל יכנס פאלנונ מנה פאיה והו עלי זנה כל שמחי אעני עלי זנה כל ישרי לב, ע"כ, ובעבר': אבל נדחי ישראל יכנס הנון ממנו פאו והוא על משקל כל שִׂמְחֵי לב ועל משקל כל יִשְׁרֵי לב. רד"ק הביאו גם בשרש דחה ואמר: ואפשר שיהיה נדחי ישראל יכנס מחסרי הנון והיה ראוי להדגש. ע"כ. וכך גם קצת החדשים. ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ (ישע' יא יב). נאם אדני יי' מקבצי נִדְחֵי2ד רפויה, כך בכל הספרים, כ"י ודפוס. ואמר ריב"ג: ואמא נדחי ישראל יכנס פאלנונ מנה פאיה והו עלי זנה כל שמחי אעני עלי זנה כל ישרי לב, ע"כ, ובעבר': אבל נדחי ישראל יכנס הנון ממנו פאו והוא על משקל כל שִׂמְחֵי לב ועל משקל כל יִשְׁרֵי לב. רד"ק הביאו גם בשרש דחה ואמר: ואפשר שיהיה נדחי ישראל יכנס מחסרי הנון והיה ראוי להדגש. ע"כ. וכך גם קצת החדשים. ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו (שם נו ח). והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נִדְּחֵי עולם3כך הכתיב, והקרי עילם. (ירמ' מט לו). בונה ירושלם יי' נִדְחֵי2ד רפויה, כך בכל הספרים, כ"י ודפוס. ואמר ריב"ג: ואמא נדחי ישראל יכנס פאלנונ מנה פאיה והו עלי זנה כל שמחי אעני עלי זנה כל ישרי לב, ע"כ, ובעבר': אבל נדחי ישראל יכנס הנון ממנו פאו והוא על משקל כל שִׂמְחֵי לב ועל משקל כל יִשְׁרֵי לב. רד"ק הביאו גם בשרש דחה ואמר: ואפשר שיהיה נדחי ישראל יכנס מחסרי הנון והיה ראוי להדגש. ע"כ. וכך גם קצת החדשים. ישראל יכנס (תהל' קמז ב). — ובמשמ' כלל הַנִּדָּחִים: אם יהיה נִדַּחֲכֶם בקצה השמים משם אקבצם (נחמ' א ט). — ובתפלה: וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו ברוך אתה יי' מקבץ נדחי עמו ישראל (תפלת י"ח, תקע בשופר). — ומצוי בסהמ"א, ואמר המליץ: לא היה גוי שלא באו בו נדחינו גם בתוכם רבינו ילדינו (רסע"ג, ההקדמ' העבר' לספ' הגלוי).