נְצִיחָה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

נְצִיחָה

נְצִיחָה °, ש"נ, — שה"פ מן נצח, —  א) במשמ' נצחון על אויב:  תחיית המתים עתידה להיות בניסן ונציחת גוג בתשרי (רב האי גאון, תורתם של ראשונים, הורויץ, מחב' ב' תשוב' יז).  סוקראטו אמר נציחת התאוה קשה מנציחת האויב (ר' יהודה אריה מודינו, צמח צדיק לב).  כשאדם מנצח את חבירו וזה יודע שהוא מנצח אותו דהיינו שיודע שמזה האדם היה לו הנציחה אזי רע לו ויש לו עגמת נפש גדול (קדושת לוי עה"ת כד:). — ב) כמו נִצְחִיּוּת, נְצִיחַת התורה, שלא תשתנה לעולם: ד' עיקרים והם המציאות והאחדות והעבודה לו לא לזולתו ושלילת נציחת התורה וכו' אמנם באמונת שלילת הנציחה יש בה עיקר והוא שהתורה לא תשתנה ולא תחלף בכללה לעולם (רשב"צ דוראן, אוהב משפט לאיוב י).

Ben-Yehuda Abbreviations