Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נְחִיצָה *, ש"נ,— שה"פ מן נָחַץ, במשמ' דֹחק ולַחַץ: לפי שהיה (סיסרא) מחרפם ומגדפם בנחיצה1כך ברוב ספרים, ובדפוס ויניציאה בלחיצה. לכך מת מיתה גדופה שמסרו ביד אשה (מד"ר במד' י). — ורב שמושו בסהמ"א במשמ' מהירות וחפזון: והזכיר השם בנחיצה, והארץ לפניו קפצה (יוחסין של אחימעץ מאיטליה, ניבויאר 118). בא אלי במרוצה ונחיצה מדלג ומקפץ על ההרים והגבעות (רשב"ם, שה"ש ב ח, הוצ' ילינק). שיצאתי מפראנקיה בנחיצה גדולה ולא לקחתי עמי השלשלת (שו"ת מהרש"ך א קסז). באמת כתבתי כתב ההוא בנחיצה רבה מאוד (שו"ת חות יאיר כז). ואני הנלע"ד כתבתי בנחיצה רבה (פחד יצחק, ערך הסכמה). יצחק אשר תאהב בגיל ובדיצה, חיש העלהו לי כפר בנחיצה (ר"י נג'ארה, זמיר' לר"ה, נפשי לך תערג). וכל הנחיצה הזאת היתה להם למען אכתוב לפראג להליץ בעד שי"ר וכו' (שד"ל, מכתבים רמז). כי הנסיעה היתה בנחיצה גדולה (מגיד שיחות סו).