Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
נְאָצָה ש"נ, מ"ר נְאָצוֹת, — מעשה מְנָאֵץ, מעלה אף, מכעיס ומרגיז, חרוף וגדוף: כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה וּנְאָצָה היום הזה וכו' אולי ישמע יי' אלהיך את דברי רב-שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי (ישע' לז ג-ד). — ואמר הפיטן: קט ושן חרק, ונאצות שרק, זמורה באפו הרק, וחרבו הברק (ר"א קליר, אץ קוצץ, שבת זכור). אמר אויב עומד אחרי פלטין נאצות להרבות, בן המלך לתפוש להמיתו בקרבות (ר"מ נהוראי, ויושע אור, שבת א אחה"פ). פוצים לעמך איה אלהיהם, צפר וערב מרבים נאצותיהם, האשימם אלהים יפלו ממועצותיהם (בנימין בר זרח, אין לי בטחון, סליח' שחר' יוה"כ). — והמליץ אמר: והנה הוא חבר הקיני, אבי התחבולות הגדולות, וראש הנאצות והנבלות (ר"י חריזי, תחכמ' כ).