Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מָעוֹר 2מן ב. עור, עי"ש., ש"ז, מ"ר בכנ' מְעוֹרֵיהֶם, — מקום העֶרְוָה של הזכר והנקבה, pudenda: הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מְעוֹרֵיהֶם3תרגמו השבעים σπήλαια, שהוא מערה, אך חל"י סֹברים כי מלה זו שמשה בהשאלה למקום הערוה. וכך שבתי דונולו: במלת המעור שהיא הערוה שנאמר למען הביט על מעוריהם (פי' יצירה א). עקילס γύμνωσιν, ר"ל הגוף הערום. ת"י: קלניה, בושתו. ריב"ג במשמ' ערומים, וכן רש"י ושאר המפרשים וכך גם רוב החדשים, במשמ' מקום הערוה. וקצתם הגיהו מעריהם, עי' זה הערך. שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל (חבק' ב יה-יו). — ובסהמ"א בהשאלה, במשמ' דבר מגֻנה, מום גופני או מוסרי: ויראה האנוש חובות אחרים ויעלים עין לבבו ממעוריו (רשב"ג, בשורש עץ). מסב עיניו אל פעולות ה' להביט אל מעוריהם (ארבע כוסות, כוס תנחומ' א). — °וכנוי לעצם אבר ההולדה של הזכר: דע לך בני כי סוף גופו של אדם הוא המעור והערלה דבוקה במעור (ספר הקנה, קידוש השם). כי לא קרב אברהם לשרה בהיות הערלה דבוקה במעור (שם, סוד מילה). הטפתי מברית המעור זרע לבטלה (וידוי ליוה"כ, אהבתי כל דברי בלע).