מָעַד — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

מָעַד

מָעַד פ"ע, מָעֲדוּ, אֶמְעָד, תִּמְעַד, מוֹעֲדֵי, מוּעָדֶת, — מָעֲדוּ קַרְסֻלָּיו, פקפקו, פקו בפסיעת הרגל, בהליכתה, Wanken; chanceler; totter: תרחיב צעדי תחתני ולא מָעֲדוּ קרסלי ארדפה איבי ואשמידם (ש"ב כב לז – לח). — והרגל: שן רעה ורגל מוּעָדֱת5לפי דעת הקדמונים ורב החדשים הוא בינוני פע' בחסרון מם הבנין. אך יותר נראה שהוא קל, כך גם בטכר. — מבטח בוגד ביום צרה (משלי כה יט). — וְאַשֻׁרוֹ: תורת אלהיו בלבו לא תִמְעַד אשריו (תהל' לז לא). — ובמליצה, מָעַד פלוני, נכשל ונפל, במשמ' מוסרית: כי אני בתמי הלכתי וביי' בטחתי לא אֶמְעָד בחנני יי' ונסני (תהל' כו א-ב). — ואמר הפיטן: סכות והובלגו גבורי ספקו כף ומעדו אברי, כסלה כל אבירי (ר"א קליר, שבת סורו, קינ' לת"ב). מטו גוים המו גאים מעדו מתגאים גאה בבואו למלך (הוא, אנסיכה מלכי, מוס' א' ר"ה). יום אחז פעמי מוט ומעד קרסולי, יום ענה בי כחשי וישב ממולי (ר"י אבן גיאת, יום צרו צעדי). מלאך שמך בקרבו לתמך ימיני ולסעוד, בשש רכבו לבוא ושֻלח רגלי למעוד, יהמו מעי לקרבו וירעד לבי רעוד (ר"י הלוי, מלאך). ואין פרוש עשה ירח למועדים כדברי אלה שמתניהם מעודים (ראב"ע, הקד' א לפי' עה"ת). אשוריו תוך רחוב משנה ותלמוד ואגדות תמוכים לא מעודים (ר"מ דרעי, הריח מר, לקו"ק נד). רפויי ידים ומעודי אברים, בהולים וסעורים מכל עברים (ר"ש בונפנט, שחרנוך, סליח' ב' עי"ת). — ובמשמ' כשלון בכלל: בני אדם כים גדול ורחב יד, שמר נא אל תהי בא בו ותמעד (רה"ג, שיר מוסר השכל). — מוֹעָד, ש"ז, מ"ר סמי' מוֹעֲדֵי: נכון לְמוֹעֲדֵי רגל (איוב יב ה).

— הִפע', הִמְעִיד, צווי הַמְעַד, — הִמְעִיד מתניו, עשה שתמעדנה: תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד הַמְעַד1יש סֹברים כי גם ביחזק' כט ז צ"ל: והמעדת להם כל מתנים. (תהל' סט כד). — ובסהמ"א: אפשר שימעדו רגליו ויפל ארצה בסבת המקום אשר הוא בו היותו צר וממעיד (ר"י אברבנאל, ש"ב כב לד). — ובמשמ' החליק, השמיט, עשה שהדבר ישָמט ממקומו: ויֵדע האם אפשר שיעצר בו דבר או אי אפשר כי הוא ממעיד למה שיבא בו כמו המעי הצם (קאנון א ב ב א). והנמשכים מהלחות שש והם מרטיב נופח רוחץ מצרף הנגעים ממעיד מחליק (יוסף וידאל, ספ' גרם המעלות לרפואה, כ"י פריז). והממעיד הוא אשר יטפיח שטח הגשם הנעצר במעבר וירככהו וכו' ואחר יניענו בכבד הטבע (שם).

— נִפע', °נִמְעַד, הִמָּעִד, — כמו קל: שבת מקדש מבלי באי מועד, על כי ידידים נתנו להמעד, תשיבם כמאז סומך וסועד, תרחם ציון כי בא מועד (ר"א קליר, קינה, אז במלאת ספק). נעלץ צועד, נאמן עד, נוטרים מועד, נתקפים מהמעד (רשב"י הבבלי, אל נשא, יוצ' שבת בראשית). — ובחליי הרגל: וגם לנמעדים מכאב רגליהם יועיל (אסף הרופא,] כ"י מינכן, דף 65).

Ben-Yehuda Abbreviations