Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מָגַן II ° 1פעל נגזר מן השם א. מָגֵן., — קל לא נהוג.
— פִע', °מִגֵּן לפלוני, — הגן עליו כמו במגן: והשנים מהם עומדים מול יהודה מזה אחד ומזה אחד וממגנים אותו במגיניהם (יוסיפון קמד). איש אשר בחרבו מגן את עם יהודה ואת עיר הקדש (שם רמו). וילך שמו (של הורדוס) בכל הארצות זה אשר מגן עמו כחומה ויצילם מרעב (שם שא). — ואמר המליץ: ופעם מימיו קפואים קצת הקפאה לחוזק הקור וישליך שלג כפיתים לא ימגנו קירות מקירותו ולא תציל צנה מצנתו (בחינ' עולם ו ד).
— הִתפ', °הִתְמַגֵּן, — הגן על עצמו במָגֵן: היותו מגן אשר בו יתמגן הגבור מן החצים (ידע' הפניני, באוּר תהל' יה).