Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַשּׂוּאָה * 1מן ב. נשא, עי"ש. כך, בשין שמאלית, נקוד בקטע כ"י משנה מנֻק' גני' כ"י ביהמ"ד שכטר., ש"נ, מ"ר מַשּׂוּאוֹת, — אבוקה של אש בראש בד ארוך שנושאין לסימן למרחוק, Signalfackel; flambeau de signalisation; signal torch: בראשונה היו משיאן משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכים וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסטרבא וכו' (ר"ה ב ב-ד). אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ואימתי משיאין לאור עיבורו (בריית' בגמ' שם כב:). מי ביטל את המשואות2בקטעי גני' מצרים, שרידי הירוש': מסואות, בסמך. ובתוספת' שם ב ב כ"י א"פ, הוצא' צוק"מ: מסיעין מסעיות, מסעות. רבי ביטל את המשואות (ירוש' שם ב ב).