Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַשְׁתִּית *, ש"נ, — כמו שָׁתוֹת, ונרדף עם יסוד, אשיות: אלף וחמש מאות אמות חפר דוד לעמוד על משתיתה של ארץ וכו' וכיון שחפר דוד אלף וחמש מאות אמה מצא בה חרס (ר"ש בן לקיש, מדרש שמואל כו). — ובמשמ' טבעו וטיבו של דבר: עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ וראה איזה משתיתה מופנה לשם ונטע בה על משתיתה של ארץ וכך היתה עושה פירות (ר' ינאי, מד"ר קהל', עשיתי לי). אם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על משתיתו של עולם אמור לו אחרי המלך בשר ודם אי אתה יכול לעמוד אחר מלך מלכי המלכים הקב"ה אתה יכול לעמוד (ר' סימון, שם, ופניתי). — ובהשאלה, מַשְׁתִּיתָהּ של אֻמה, יסוד קיומה של האֻמה: בא מי שעתיד לגדד משתיתן של אומות העולם ומנו אליהו (מד"ר בראש' עא). רבון העולמים אם רחקת ונטשתה את יעקב שהוא משתיתו ויסודו של עולם (שם עה). ומגדל גד שמשם הקב"ה יוצא ומגדיד משתיתן של אומות העולם (שם שמות מ). כנגד שבטו של גד שאליהו זכור לטוב עומד ממנו שהוא משתיתו של עולם (מדר' תהל', אל נקמות).