מַשְׁטֵחַ — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

מַשְׁטֵחַ

מַשְׁטֵחַ *, ש"ז, מ"ר מַשְׁטֵחִים, —  א) מקום ישטחו עליו ענבים או זיתים ליבשם וכדומ', מַשְׁטֵחַ של אדמה, שהוא מכֻסה עפר, של עלים, שמכֻסה עלים:  הלוקח משטיח של אדמה מישראל וכו' משטיח של עלין בין מישראל ובין מן הגוי (תוספת' טהר' יא ח).  הלוקח משטיח של אדמה מישראל לעשות צמוקין ה"ז עושה זיתין בטהרה (שם ט).  הנותן (ענבים לגת) מן הסלים ומן המשטיח1במדב"מ משטח. של אדמה וכו' מן העביט ומן המשטיח של עלים (משנה שם י ד). האוכל מן הסלים ומן המשטיח של אדמה (שם ה).  —  ובסהמ"א:  ומוקצה הוא משטח ששוטחין שם תאנים וענבים וזולתם ליבש וכו' אסור לאכול מה שנמצא באותו משטח ביום שבת עד שיוציאו מעשרותיו (ר"י בן אלופלא, תרג' פי' המשנ' לרמב"ם, ביצ' ד ז). —  ב) *דברים שטוחים על פני דבר כעין מצע לא בעובי רב, Schicht; couche; layer:  שהיתה (השליו) עשויה משטיחים משטיחים סביבות המחנה (רבי, ספרי במד' צח).  שירד להם משטיחין משטיחין (הוא, יומ' עה:).

Ben-Yehuda Abbreviations