Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַרְבֶּה תה"פ, סמי' מַרְבֵּה, — כמו הרבה: נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מַרְבֶּה1כך הנסחה, והמליצה קצת קשה. פסחים בזזו בז (ישע' לג כג). כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום לםרבה2כך הכתיב, במם סתומה, והקריא למרבה, במם פתוחה. אבל המליצה קשה, וכבר העירו החדשים כי המם הסתומה שבכתיב מעידה כי שתי האותיות ל ם שבתחלת מלה זו הן כפל מן שתי האותיות האחרונות של המלה שלום שבפסוק הקודם, ובאמת בהשבעים יש רק תרגום של רבה. אבל, גם בזה עוד לא נרפאה מליצת הכתוב. המשרה ולשלום אין קץ (שם ט ה-ו). — °מַרְבֵּה רַגְלַיִם, בעל חי: ומרבה רגלים יש לו מאתים רגלים (ראשית למוד' א ו). — ומין ממיני המורסות שבאף, Polyp: המורסא אשר תתחדש באף והוא הנקרא בשם בעל חיים מרבה רגלים (פי' בן רשד על חרוזי אבן סינא). המורסא המתחדשת בתוך האף כאלו הוא כזית בשר אשר יאמר לו בואסי"ר כלומר טחור יאמר לו מרבה רגלים (פרקי משה כג). — °מַרְבֵּה הַצְּלָעוֹת, אחת הצורות ההנדסיות: והשטח אשר כל קויו ישרים נחלק למשולש ולמרובע ולמרבה הצלעות (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשברת א טו).