Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַרְבֵּק 1עי' שרש רבק. בערב' רביקה ربيقة, עגלה רבוקה., ש"ז, — מקום שבו ירבקו העגל שיעמד ויאכל: ולאשה עגל מַרְבֵּק בבית ותמהר ותזבחהו (ש"א כח כד). ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מַרְבֵּק (עמו' ז ד). גם שכריה בקרבה כעגלי מַרְבֵּק (ירמ' מו כא). ויצאתם ופשתם כעגלי מַרְבֵּק (מלא' ג כ). — ואמר בן סירא: ושקידתו (של האכר) לכלות2לא נתברר היטב מה הכונה במלה זו. מרבק (ב"ס גני' לח כו).