Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַקָּבָן *1כך נקד לוי, וכך קוהוט, וכך נראה מהכתיב בכל המקורות, וכמו"כ מגזרת מלה זו, עי' לקמן. ובמשנ' מנֻקד' דפוס מנטוב' מִקַּבָּן, מם חרוקה. אך נראה כי אין זה אלא סברת המגיה., ת"ז, — מי שראשו משוך מלפניו ומאחוריו2אמרו בגמ' (שם מג:): מקבן דדמי רישיה למקבא (כך ברבנו גרשון וערוך ורש"י, ובנוסח' הדפוסי' למקבן), ופרש רגמ"ה וז"ל: שבולט הפדחת הרבה לחוץ וכן העורף מאחריו ולצדעיו שוה ראשו ודומה לפטיש שיוצא מלפניו ומלאחוריו.: (מומי הראש) באדם הכילון והלפתן והמקבן ושראשו שקוט (בכור' ז א).