Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַק 1משרש מקק, עי"ש., ש"ז, — דבר נִמַּק כמו עץ או נרקב וכדו', Fäulnis Moder; pourriture; rottenness: והיה תחת בשם מַק יהיה ותחת חגרה נקפה (ישע' ג כד). לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כַּמַּק2ס"א כמָק, בקמץ. יהיה ופרחם כאבק יעלה (שם ה כד). — ואמר המליץ: חצי זמן בוגד מרוקים הם ובלב בני אישים מרוקיהם, יתעדנו בו הנפשות אך מות למק יהפך מרוקיהם (ספר הענק מ). על רב חטאי מק אשו בשמי תחת חגורה אעשה נקפה (שם). ואקדחים על חרשי אדמות וסם על מק ומור על גוש פגרים (משה דרעי, צריח, לקו"ק צ).