Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַצְרֵף ש"ז — כלי שצֹרפים בו כסף באש, Schmelztiegel; creuset; melting-pot : מַצְרֵף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יי' (משלי יז ג). מַצְרֵף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו (משלי כז כא). — °ובהשאלה: והוא (הקב"ה) מצרף כל הנמצאים וכשהם עוברים במצרף נבדלין זה מזה וכו' המצרף אחד הוא וצדיק והרשע עוברין בתוכו והצדיק נעשה לבן ככסף והרשע נעשה שחור כברזל ושניהם נבדלין זה מזה בהיות המצרף בודק אותם (מ' אלדבי' ש"א א). — ואמר המליץ: לבי כסיגים אמצא אותך בעת אבחן במצרף אותך ואנסך, על כן אשוה לענה לחמי וייני אמסכהו בבכי ואנסכה (ר"י חריזי, הענק א').