Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַעֲמָסָה ש"נ, — שה"פ של מי שעֹמֵס דבר, ואֶבֶן מַעֲמָסָה, אבן כבדה שאדם עֹמֵס, להתרגל בנשיאת משא כבד: והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מַעֲמָסָה1כבר העיד הירונ' כי בימיו היו אבנים ממין זה מצויות בא"י שהיו הבחורים מתרגלים בהן. לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו (זכר' יב ג). — ואמר הפיטן: והצדקה לעשות, כפי יד וכמסות, ומשאות ומעמסות, להקים ולהרים (רשב"ג, אזהר', שמור לבי). — וגם במליצה הפשוטה: וכל מי שיעץ עליך בהנחה והתענוג ולהקל המשאות והמעמסות בדבר מהדברים אשר בו נפשך (ראב"ח, מאזני צדק, אלגזלי 71).