Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַכְבֵּד *, ש"ז, מ"ר מַכְבֵּדִים, — א) מַטְאֲטֵא, שמכַבְּדִים בו את הבית וכדומה: (האומר) שב על המכבד שתהא חולם חלומות אל תשב על המכבד שלא תהא חולם חלומות הרי זה מדרכי האמורי (תוספתא שבת ו ז). הממם (את האויב) כבמכביד (ר' אבא בר כהנא, מד"ר איכ', פתיח'). את מוצא שסנחריב הגלה ישראל שלש גליות גלות ראשונה הגלה לראובני וכו' השלישי הגלה שאר השבטים שנאמר והאחרון הכביד הכבידן במקור נדפס "הכביד" כבמכבד (תנחומא מסעי יג). — ב) כמו מַכְבֶּדֶת2הרמב"ם ביד החזקה (טומא' אוכל' ה ב), אמר וז"ל: והמכבד הוא העץ האדום שהשרביטין תלויין בו והתמרים דבוקות בשרביטן.: יד האשכול כל שהוא וכו' ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים וקנה של שבולת ג' טפחים (עוקצ' א ג).