Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַטַּעַת *, ש"נ, בכנ' מַטַּעַתּוֹ, — איכות נטיעת המטע: (אדמה נטועה גפנים) וכמה מטעתה (שתהא חשובה להקרא כרם) שלש כנגד שלש (תוספתא כלא' ג ג). שלשה אילנות בתוך בית סאה הרי אילו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן ובלבד שתהא מטעתן מטע עשרה לבית סאה (ר' מאיר, שם שבי' א א). — וכמו מטע: מה נפשך כרם גדול הוא למה לי חרבנו אפילו מטעתו כרם קטן הוא אין לו מחול (ירוש' כלא' ז ג). שלא היתה כוונתן (של אנשי דור המבול) אלא1בכ"י חסרה מלת אלא. למטעת כרמים (מד"ר בראש' ל). שעתידין להעשות מחנות מחנות דגלים דגלים שורות שורות כמטעת של כרם (ר' מנחמן, שם שה"ש, כתפוח). — ובסהמ"א: זומר חייב משום נוטע שהרי המטעת מתגדלת במקום מה שזימר ומתיפה בזמירה (ערוך, ערך זמר). — וכמו נטיעה: ישבעו חייהם ישבעו מימיהם ישבעו מטעתן (ר' חנינא, מד"ר בראש' יה. — ובהשאלה, מטעתו של אדם, של דָבָר, מוצאו: שלשה חזרו למטעתן אלו הן ישראל (שגלו לבבל) כסף מצרים (שלקח שישק מלך מצרים מהיהודים בחזרה) וכתב לוחות (שנשברו והאותיות פרחו) (ר' אלכסנדרי, פס' פז:).