Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מַחְרָאָה 1מן ב. חרה, עי"ש, ועי' הערה לקמן. בערב' מַח'רַאה مخراه, בסור' מחריא., ש"נ, מ"ר מַחְרָאוֹת, — שֵם הפשוט הגס לבית הכסא, Abtritt; lieux d'aisance; privy: ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות2כך הכתיב, ותקון סופרים קרי מוצאות, מפני שהמלה מחראה היתה כבר בימי תקון הסופרים מלה מגֻנה שלא היה נאה להוציאה מהפה. וכבר הזכירו חכמי התלמוד מלה זו בין המלים של גנאי שבמקרא שצריך לקרוא במקומן מלים אחרות, אמרו וז"ל: כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קוראין אותן לשבח כגון ישגלנה ישכבנה וכו' למחראות למוצאות רבי יהושע בן קרחה אומר למחראות כשמן מפני שהוא גנאי לע"א מגי' כה:, (ומקור מאמר זה בתוספתא, אך שם הוא משובש). ואמר ר"נ בהערוך ערך דביון, וז"ל: חוריהם קורין צואתם למחראות קורין למוצאות אלו בלשון הקדש הן גנאי גדול בלשון הזה לפיכך משנין אותן שלא להוציא אדם דבר מגונה מפיו. עד היום (מ"ב י כז). — והשתמשו במלה זו גם בסהמ"א: הפח והפח' מושלכים בבית עד אפס מקום למדרך כף רגל ושאר הבית משולח ונעזב היה למחראות ונפש הבעל סר וזעף (חמדת הימים א ד).