מֶרְכָּב — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

מֶרְכָּב

מֶרְכָּב ש"ז, בכנ' מֶרְכָּבוֹ, — א) דבר שישב עליו אדם ברכיבתו, כעין סרג או כסת תחת הרֹכב: וכל הַמֶּרְכָּב אשר ירכב עליו הזב (ויקר' יה ט). אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מֶרְכָּבוֹ ארגמן (שה"ש ג ט-י). — ב) שם הקבוץ לרכב הברזל למלחמה: ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים לְמֶרְכָּבוֹ ושנים עשר אלף פרשים (מ"א ה ו). ועי' ערך רָכַב. — ובמשנה, בהלכות טומאה, טמא מרכב: האיכוף טמא מושב והתופס שלו טמא מרכב (תוספת' כלי' ב"ב ב ז). הנושא את המרכב והנישא עליו והמסיטו מטמא שנים ופוסל אחד (זבים ה ח). אלו טמאין משום מרכב זריז האשקלוני ומדוכה המדית ועביט של גמל וטפיטן של סוס (כלים כג ב). — ג) °כנוי לספינה: כמו שתכלית הספינה לעבור בים ללכת אל מקום חפצו כן תכלית הגוף להיות מרכב1והעיר שם דר' מלטר המו"ל כי הנוסחה מפוקפקה, והזכיר במאזני צדק של אלגזלי דף 134: הגוף הוא מרכבת הנפש. לנפש ומעבר ללכת אל עולמה (רש"ט פלקיירא, אגר' החלום א, JQR N.S. I, 471). — ד) °דָּבָר שיכסו בו את אבני הכתלים של בנין וכיוצא בזה: הוא המרכב2כך מפרש ראב"ע את השם מרכבו ארגמן. המסתיר הקורות מבפנים כי כן דרך ארמוני המלכים (ראב"ע שה"ש ג י).

Ben-Yehuda Abbreviations